אתגרשת מס' 6 מחשבות על סידור התפילה

.א 

1. לפי דברי רבי מאיר מי שבחר לברך בסגנון חופשי ולא כנוסח הקבוע יצא ידי חובתו: "ראה פת ואמר 'כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה' – יצא. ראה תאנה ואמר: 'כמה נאה תאנה זו ברוך המקום שברא ה' – יצא.

     רבי יוסי אומר: כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות – לא יצא ידי חובתו".כלומר, אדם צריך לברך לפי 

     נוסח שנקבע מראש.

2. היתרון בעמדתו של רבי מאיר הוא כי אם יברך אדם ברכה הבאה מליבו הרי שהתכוון לכך והודה מעמקי ליבו ואמר ברכתו במלוא הכוונה, החיסרון בברכה זו הוא כי אדם המברך בסגנון חופשי חש פחות מחויב לנוסח הקבוע ומתוך כך פחות מחויב למסורת ולהלכה.

היתרון בעמדתו של רבי יוסי הוא כי אדם מברך על פי נוסח קבוע, נאמן להלכה ולמסורת, לא נאלץ להתמודד עם שאלות העשויות לנבוע מברכתו, ואומר הברכה כחלק מכלל גדול האומר את אותה הברכה בדיוק, ניתן לומר כי יש מן המאחד באמירת הברכה על ידי הכלל כולו, מנגד אדם האומר ברכה על פי נוסח מברך מתוך הרגל ומחויבות ופחות מתוך כוונה ויצירת ברכה מליבו.

3. אני מסכימה עם עמדתו של רבי יוסי, כיוון שבאמירת ברכה המשותפת לכולם, שנטבעה על ידי חכמים יש מחויבות רבה יותר, יש בה משמעות עמוקה, שהרי אם אדם יטבע בעצמו ברכותיו, הוא יטבע בעצמו דת חדשה וכללים חדשים, וכך יאבד את המשתף והמאחד בין כולם.

ב.

4. במאמר נאמר כי הסידור והמחזור המכילים את התפילה היהודית על כל חלקיה מבטאים לא רק את קשרי האדם אל אלוקיו, שהם בעייתיים אצל חלק מבני עמנו, אלא הם גם כעין סיכום ביניים של החוויה היהודית לדורותיה. אני מאמינה כי על האדם היהודי, חילוני ככל שיהיה, להכיר את הסידור – הסידור בהחלט רלוונטי לאדם החילוני שהרי יש בו מן הספרות וההיסטוריה היהודית, הסידור הנו גם כעין אנתולוגיה של הספרות היהודית לדורותיה. יש בסידור קטעים רבים מן התנ"ך מעולם הפיוט  הקדמון ואף מדברי ההגות של הראשונים. כל הרוצה להתעמת עם היצירה הספרותית של העם יכול לעשות כן באמצעות הסידור. המעין בסידורי התפילה למיניהם יכיר, אפוא, באמצעותם את אוצרות הרוח של עמו. בסידור יש כל כך הרבה מן המשותף לכולנו ולמרות היותי אדם חילוני אני מכירה בערכה של הדת, של המסורת וההיסטוריה המשותפת לכולנו- דתיים וחילוניים כאחד ככוח מאחד השומר על הגחלת של העם שלנו מזה אלפי שנים. והרי נמצא את אלה גלומות בסידור, מכאן אני מסכימה עם הכותב הטוען כי מכאן, החובה על כל אדם מישראל להאזין לסודות התפילה וללמוד את יסודותיה – כך שהשותפות שלו עם החברה יהודית תהיה מקיפה ועמוקה.