אני בחרתי בדוד בן גוריון.
בן-גוריון זכור בעיקר כמנהיג פועלים תקיף וכמי שהוביל את התנועה הציונית להקמת מדינה ולניצחון במלחמת העצמאות. הוא היה בראש ובראשונה מנהיג אזרחי שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועמד בראש מדינת ישראל בעשור וחצי הראשונים לקיומה. בשנים גורליות אלה הוא היה אחד האדריכלים החשובים של הדמוקרטיה, החברה האזרחית ושלטון החוק בישראל ושל המוסדות הפוליטיים ורשויות המִנהל והמשפט בארץ.הוא עסק ישירות בשאלות המטרידות מאד את החברה הישראלית בימינו: מבנה המשטר, שיטת הבחירות, השסעים בחברה והצורך בשמירה על החוק והסדר ובגילוי אחריות אזרחית כלפי הכלל וכלפי האזרחים האחרים.בן-גוריון האמין גם שמערכת פוליטית ממלכתית ויציבה היא גורם משתף, מייצב ומקשר ועל כן מערכת פוליטית כזו חשובה במיוחד בחברה מגוונת ושסועה כמו החברה הישראלית. בן-גוריון ביקש ליצור תחושה אזרחית-ממלכתית שתקשור בין האזרחים השונים ובינם לבין המרחב הציבורי וזאת מבלי לפגוע בהכרח בתרבותם או באמונתם הדתית. ובכך הוא מזכיר את רצונו של מרטין לותר קינג ליצור מדינה שהאחווה, שוויון הזכויות והחירות תהיינה נר לרגליה. גם בן גוריון שהיה ממקימי המדינה ואף המוביל מבניהם נתקל בקשיים ליצור אומה אחת מאוחדת שכן מימיה הראשונים של המדינה היא אופיינה בקיבוץ של אנשים מגלויות שונות, מתרבויות שונות, מאמונות שונות, מדתות ומעדות שונות והצורך לאחד וללכד היה גדול.
המשותף בין שני המנהיגים הדגולים הללו רב על המפריד בניהם , שניהם לחמו בנחישות ובאריכות על מנת להביא להגשמת חלומם- חלום הקשור בעם, מרטין לותר קינג נלחם בגזענות, בחוסר הצדק ובאי השוויון ואילו דוד בן גוריון נלחם למען הקמת בית לאומי לעם היהודי שסבל בגלויות השונות מגזענות, חוסר צדק ואי שוויון, שניהם נלחמו מול כוחות אדירים שלא רצו לראות בהגשמת חלומם של השניים יכלו להם, אך בעוד חייו של מרטין לותר קינג נגדעו באכזריות הצליח דוד בן גוריון לראות את חלומו קורם עור וגידים, והפך לראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה